יסמין שפריר / פרחים |
בכל אדמת הארץ.
פרחים מפוזרים, מבוזבזים,
פרחים יפים וצעירים,
פרחים פורחים.
פרחים אלו לפעמים,
נובלים וקמלים.
ואז אמא אדמה,
מבכה ומבכה
את כל פרחיה
ושואלת עצמה:
למה זרעה פרחים
על אדמה כזו זרה ורעה.
ולמה למה נשארת היא,
רק עם הזרעים והגעגועים.
העלים הנותרים הנפולים על האדמה
הרכה שהרגע נרטבה
מהגשם שאמא אדמה בכתה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|