שרה להב / 472. לילות |
להם מפתחה של באר,
לילות סער לא ידעו
ומנומנמים לו נעורו.
רק ערפילי-שחר
או שמש השוקעת למחר
ליוום כפותי-אהבה
תחת שמים ועננה.
וחשבו הם זה זמני,
וליבם הלבישו שני
לשינוי שעוד ירחיק-לכת
אך, באופק כבר ריטטה השלכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|