רונן פוקסמן / מחרשת הזמן |
אחר המחרשה,
מלקטות במקוריהן זרעים
וזוחלים שוכני קרקע,
שעלו מעלה
עת התהפכה האדמה.
כך גם אני,
נשרך אחר מחרשת הזמן
שהפכה את כל השכבות,
כל התקופות
לעיסה אחת.
חופר בידיי, והן מדממות,
מנסה ללקט, לאגור מבין רגבי הזיכרון
פיסות עבר שנתלכלכו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|