כוחו של הרגל הוא
וכוח האימה
כוחם של הכורח והעבר שהותיר משקעיו בי
הם שלימדוני
לסור מעם קהל-המון ולבנות גזוזטראות
צופה ולומד
ריסי-משחק פזורים על הארץ
וכשקם חייל פלסטיק ומישיר מבטו
יודע אני כי עלי לשחק לפי החוקים
כוחה של גאווה הוא
וכוח היאוש
כוחי שלי המבעט בכלאו
הם שדחפוני
להדליק להבות אסורות ולסובב מנואלה
גלגלי שיניים, סרנים
רקמת-שריר מפעמת בהלמות תקוה
וכשניתך חייל פלסטיק ומישיר קנה
יודע אני כי תם המשחק
וכשלוט מוסר מעל נציב מלח
ודמעות ימתקו כפקעות בצלים
אפנה לצפות בבעירת סדום
ועיי עמורה ילהטו
כוחה של חרטה הוא
וכוח ההגינות
כוח האדם הממאיר העומד על הבלקון
הם שהביאוני
להתפלש בעפר עקבים ולחפש אפולוגטיקה
בהרגל, אימה וכורח,
בגאווה, יאוש וכלא,
ובשלולית הפלסטיק המתהווה.
וכשעומד גופי מעלי ומסב מבטו
אישיר אני את מבטי. |
