התחנה הישנה מציאות או חיים.
כל רגע קשור שמגיע אני נזכר.

וחוץ לארץ אם כבר מדברים.
רציתי לראות אותה איתי מחר.

אני מטייל ברחוב, וורד בידי.
הוא אדום ויפה וכל כך אמיתי.
אני תולש ומפיל את העלים לצדי.
אוהבת-לא-אוהבת חושב לעצמי.

אם היינו יכולים, אלף ואחד דברים.
יש מצב שמפחד לא הינו מנסים.

אבל בסופו של דבר צריך לקפוץ למים.
להעיז להשתחרר ולהצמיד ידיים.

אולי גם אפשר לצעוק איזה שם.
לקוות להישאר בריא ושלם.

יש הרבה דרכים לבטא אהבה.
האם את עצמך אתה אוהב, או אותה.

ברור שאם תשמור על מרחק.
בראשך האפשרות תשתולל ותצעק.

אך מה בעצם אתה מחפש, פורקן?
הכל בגלל שזה נראה כל כך מובן.

כאילו אני והיא זה אחד משניים.
ואתה רק רוצה מקרוב בינתיים.

והנחש הערמומי מחכה לו בצד.
כל כך מסנוור, אתה מחזיק לו את היד!

תפתח ת'עיניים למרות שאתה בפנים.
אולי תבין כשזה ישרוף, שגם לה יש: רגשות, חיים.