הלילה
לא מרגיש נוח
בתוך העור שלי
שוב לא מרגיש כוח
בתוך הקור שלי
בתוך הציפייה הזאת
המכלה
כמו חולה במחלה קטלנית שטנית
שלוש גברות גוברות עליי
גברת דחייה מצייצת בפתח
קורצת ברשע לגברת כשלון
שמרימה גבות נבזיות אל מול
גברת תבוסה אשר בחיוך דמוני
ובמצח נחושה שופכת עליי
דלי ענק של אקונומיקה
להלבין פניי
כמו שרק גברת תבוסה יכולה.

ואני מתרומם מהבערה
כולי לבן כמו דף
אני כותב על גופי את סיפור הפרברים מחדש
גם אני רוצה להיות באמריקה
גם אני פגשתי פעם נערה בשם מריה
גם אני מרגיש pretty
And witty
And gay
אני קשת מטושטשת בין עננים נעים
ברקיע של שאיפות גבוהות
לבין ים של חוסר סיפוק ואיפוק
שלא חדל מלסעור

סערת רוחות

כשכף הרגל עצמה יפה באמת
היא יותר יפה מכל נעל.

כשהשקט עצמו נעים באמת
הוא יותר נעים מכל קול.

כשמישהו אהב אותי באמת
אהבתי את עצמי יותר.

וכשהקלישאה נכונה באמת
היא הכי נכונה שאפשר.