ציפי / בת חמש עשרה וקצת |
הפעם הראשונה,
עם החבר שלי ערן
שלמד איתי בשכבה,
מבוכה, התרגשות,
התקדמנו לאט,
מהפחד חשבנו
לוותר על זה, כמעט.
לקח לנו זמן
עד שהצלחנו לפענח
מה כל אחד מאיתנו אוהב
וממה הוא בורח,
אבל כשאני חושבת היום
על ערן ועל הפעם ההיא,
אני עוד אוהבת את זה
שהיתה לו סבלנות בשבילי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|