|
כבר שנים אני רושמת
במחברת מצהיבה
שנים אני כותבת
על עבר ומה היה
כבר חודשים אני חושבת
בתאי מוחי המתבגר
חודשים אני מהרהרת
איך זה יגמר
כבר ימים אני עוסקת
על הלב הדומם
ימים אני פועלת
והוא ממשיך לדמם
כבר שעות אני נזכרת
במחשבות הרות גורל
שעות אני מעכלת
כי אין לנו בחירה
כמה דקות ולא הבנתי
לא הבנתי מאומה
דקות בהן ייחלתי
שהיה ולא היה
כמה שניות ועוד רגע
נמשכו בתדהמה
שניות ארוכות כנצח
הנה בא לו המחר |
|
|
אם כל העולם במה
וזו הבמה
המרכזית. אז זה
אומר שכל העולם
נמצא פה...
כאילו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.