תמרות עשנך שגוועו כתפילה
וצרבו בדמעה את העין.
את חולמת
בשקט,
שואפת תחילה
אך מקור יחולייך - מאין?
מסתלסלת כסרט
ארוך ומפואר
מעוטר עינוגי מלמלה
בין אתמול להיום
והיום למחר
אך מטמון ליבך לא נתגלה.
נעטפת בקסם
כהה ועמוק
המצניע חרדת עידנים
סורקת כל סדק,
בוחנת כל חור,
אך הסוד מתכלה בשנים.
ובא יום והינך
ישישה בימים
תצלעי לאנחות משכביך.
רק גופה לך, תו לא
אין תווים לפנים,
רק עשן מיתמר מעלייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.