יש לי כל כל הרבה דברים להגיד לך, כל כך הרבה דברים לספר אבל
אני יודעת שאת לא תביני כי את במקום אחר בחיים שלך. את נראית
לי כמו בנאדם אחר עכשיו ואני לא יכולה להסביר את זה, חשבתי
שכשתחזרי הכל יחזור להיות כמו שהיה אבל במצב הנתון אני לא רואה
את זה קורה.
כל כך הרבה דברים עברו עליי בחצי שנה הזאת, הצבא שינה אותי
לגמרי. אפשר להגיד שהתבגרתי ושאני בנאדם אחר עכשיו, אני יודעת
שאת לא יודעת איך להתמודד עם זה שפתאום יש לי דברים יותר
חשובים על הראש חוץ מללכת להופעות כל סופשבוע.
התחלתי לחשוב על החיים שלי בעוד בעוד כמה שנים, אז כן אני
עדיין רואה את עצמי כותבת, התשוקה הזאת תמיד תישאר לי בלב אבל
אולי אני לא צריכה להוכיח לכל העולם שהוא טעה, אולי אני לא
צריכה לחיות את החיים שלי כמסע נקמה בכל אלה שדרכו עליי. למדתי
לחיות את החיים שלי אך ורק בשבילי ולא בשביל להילחם את המלחמות
של כולם חוץ משלי, זה שיעור מאוד חשוב לחיים.
דיברתי איתך על כל הדברים האלה לפני כמה שבועות, את אמרת כל
מיני דברים שגרמו לי להבין כמה את נשארת אותו דבר וכמה אני
השתנתי, לא שינוי רע אבל עדיין שינוי שלפי דעתי לא היה קורה אם
לא הייתי מתגייסת. את כמובן לא הסכמת איתי שהצבא נותן לך משהו
שבשום מקום אחר לא תקבלי אבל בסדר, את תראי, אני מבטיחה לך
שמתישהו את תביני למה התכוונתי.

בעוד חודש וחצי את חוזרת, אני לא חושבת שאני אדע איך להיתמודד
עם זה שפתאום שוב תהיי פה, זה מוזר לחשוב על זה שלפני חצי שנה
היינו הכי קרובות בעולם ועכשיו אני מרגישה כאילו את לא מכירה
אותי בכלל.
חיפשת לך חיים אחרים ולפי מה שאת אומרת גם מצאת אבל עוד חודש
את חוזרת ואני מכירה אותך, אני יודעת כמה שהולך להיות לך קשה
לעזוב חיים שחלמת עליהם ולחזור חצי שנה אחורה אבל זאת הייתה
בחירה שלך, את ידעת לקראת מה את הולכת.
אני רק מקווה שהחצי שנה הזאת לא הרסה את מה שלקח לנו שנתיים
לבנות.