במקום אחד לא רחוק מכאן גר בחור אחד די בודד. עוד בילדותו אמרו
עליו שהוא שונה מה מוזר הוא בבגדיו, בהליכתו ובדיבורו. לפחות
שכל בראש יש לו אולי על זה אפשר לסמוך. כעבור כמה שנים פיתח
אותו בחור מודעות ואידיאולוגיות בחר להתעלם משכלו ולשקוע
בנפשו. מה משונה אותו בחור עוסק הוא בחלמות כל היום וכל הליל
מאיפה נדע מתי ער? מתי ישן? והוא בשלו ממשיך. חולם ומפנטז
לדברים גדולים הוא מקווה דורש בודק עושה אך נכשל הוא אך אינו
מוותר. אמרו הבריות מה משונה הוא הבחור קצת פרספקטיבה שיהיה לו
ברור אין אפשרות לשנות עולם הוא כך וכך וחסל. אותו בחור משונה
התכעס והתרעם מה אותם אנשים יודעים מרוצים הם משלהם והולכים אך
הוא נשאר במקום לא יזוז ולא ינום. לטוב ולתקווה הוא שואף ולא
לוותר וקבלה. אמרו לו בחור צעיר אולי תרפה קצת את השריר. לקוות
ולנסות זה חשוב אך שיהיה פה ברור לך כל הסיפור אין מה לקוות
עלו החוקים זה מה שיש לעשות. אותו בחור צעיר השתתק הלך לצד
והתקפל. בעצמו שקע וחיפש לו מטרה. אנשים עברו וחשבו מה מוזרה
היא אותה בריה שיושבת לבדה וחולמת. ואותו בחור חשב מה עצוב הוא
הדבר שלוותר על חלום ופשוט לזרום. החליט אותו בחור שנמאס לו
מהסיפור התחיל לדבר ולהסביר את הכול. הקשיבו הקבוצה הנהנו בראש
והמשיכו הלאה. והאיש המוזר נשאר לחלום מי יודע מה יהיה עוד כמה
שנים איך יראו פני הדברים האם ימשיך אותו איש לחלום או יגשימו?
ומה לגבי הבריות האם ימשיכו לצעוד בכיוון המוכר? האם העולם
באמת שייך לחולמים שמקווים?

מוקדש לכל מי שיש להם תיקווה.