שמואל ירושלמי / השמיים, יטו לגשם |
ענן סגריר, כשטיח,
יחפה את עינם.
החמה, תרד לנבכותיה.
הכל אופל ירם.
ענני מטר מתעבים;
בנאדותיהם,
אוצרים מי נדב.
עוד קמעה,
ויינתך מטח הברכה והחיים.
מדרכות וכבישים,
יזובו שצף-קצף,
בהישפכם בנהרות וימים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|