אני לא מה שציפית.

אין לי שום חיוך כובש,ושיער חלק ארוך.
אני לא דוגמנית הלבשה תחתונה.
ואני לא כובשת את מסכי הטלוויזיה.
אני לא בלונדינית באופן טבעי.
וגם את הצבע הירוק של העיניים שלי בקושי רואים.
העיינים שלי קטנות מידי.


אין לי חבר.
גם שהיה,הוא לא אהב אותי.
אני כן.
אהבתי אותו.
מאוד.
יותר מדי האמת.
אני חושבת שאני עדיין.
אני בטוחה.

אפילו להחליט אני לא מצליחה.
אני אוהבת גם בנות לסירוגין.
בנות,שיהיו הכי שונות בעולם ממני.
עם שיער כהה,ועיינים כהות,וחיוך כובש.

הזדיינתי גם הרבה לפני החתונה.
הרבה הרבה.
עם אלכוהול, התחלתי מגיל שתיים עשרה.
וחשיש מגיל שתיים עשרה וחצי.
שמעתי שהוא עוזר להרזות.

אני לא נערת קליפורניה.
ואני אף פעם לא מחייכת כשלא בא לי.
אני אף פעם לא מחייכת בעצם.

אני לא יודעת לצייר.
ואני לא יודעת לשיר.
אני לא יודעת לחבק ולאהוב, ולהקשיב.
אני לא יודעת מה להיות.
או איך.


ובטח שאני לא יודעת איך לענות על הציפיות המזדיינות של כולכם.