אור יחיד
באפילה סמיכה
האויב מפחיד
לא נותן מנוחה
שדים יוצאים ממרבצם
מחפשם קורבנות
משתמשים בקסמם
לעורר אסונות


שמי מרום שחורי פנים
לילה תמידי בממלכת הצללים
רוחות הולכות, באות, עוזבות
מנסות למצוא
נקודות כואבות


והשמיים לא מרגישים
את אותו הכאב
הצללים הכבולים
במקום לא אוהב
פעם הם היו טהורים
בלי אותו חושך פנימי
עכשיו הם כבולים
מלאים בעצב תהומי


עוד לילה יורד
ולא נמצאה התקווה
החושך שורד
מכסה כל אהבה
מחשבות שיחרור
מפעמות בשדים
אך קסם אפל פה קבור
והם אינם עוזבים