|
אור יחיד
באפילה סמיכה
האויב מפחיד
לא נותן מנוחה
שדים יוצאים ממרבצם
מחפשם קורבנות
משתמשים בקסמם
לעורר אסונות
שמי מרום שחורי פנים
לילה תמידי בממלכת הצללים
רוחות הולכות, באות, עוזבות
מנסות למצוא
נקודות כואבות
והשמיים לא מרגישים
את אותו הכאב
הצללים הכבולים
במקום לא אוהב
פעם הם היו טהורים
בלי אותו חושך פנימי
עכשיו הם כבולים
מלאים בעצב תהומי
עוד לילה יורד
ולא נמצאה התקווה
החושך שורד
מכסה כל אהבה
מחשבות שיחרור
מפעמות בשדים
אך קסם אפל פה קבור
והם אינם עוזבים |
|
|
הארגנטינאי הוא
סתם מזדנב.
פתאום הופיע
אצלינו ככה,
והזדהה לפי העדה
שלו. איזו מן
עדה זו בכלל
הארגנטינאים?
חוץ מהמבטא
המצחיק שלהם, מה
אומרים עליהם?
הוא לא יכל
לקרוא לעצמו לפי
משלח יד? או
איזה מום?
איתו אני לא
יוצאת, ולא אכפת
לי מה תגידי
שירה מתרעמת
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.