שירי שריד / פרדוקס |
רק ממשיך ללכת
לא עצר בשבילך
כל הרגעים האלו
הרגעים החדשים
אמורים להיות שמחים
האלו
כמה חיים נטולים מנוכחותך
כמה כואב לחיות אותך
בהיעדרך
עשר שנים
עבר יום
עבר נצח
לנצח
הזמן לא מרפא את השכול.
הוא פוער בו בור.
סופת הוריקן.
חור שחור.
שואב את השמחה.
מערפל זיכרונות.
הופך למר
כל רגע מתוק
עשר שנים
פתאום זה קרה
אני מבוגרת
מאחותי הגדולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|