|
אתה יושב בקפה הישן
מעורפל תווים, מעלה עשן
עם התלתלים שלך מאתמול
משקפיים שחורים
וצרור הבלים
יושב ומלהג
המלצר לך מוזג
קפה נטול
עם וויסקי
אתה שותה ומבזבז
מנות רגש אחרונות
לפני שיכבה
לך הלב
עם הכבד
בקפה הישן
תלתלים מאתמול
אהבתי פעם |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.