( הערת המחבר: כל האירועים, האנשים והדברים שנאמרים כאן קרו
באמת, אבסורדיים ככל שיהיו)
משתתפים:
דיאמונד דוג (להלן ד.ד.)
רופא א
רופא ב
המקום:
לשכת גיוס חיפה
סצינה 1: וועדה רפואית
רופא א: יש לך מחלות כלשהן?כאבי ראש? התעלפויות?
ד.ד. : לא.
רופא א: בעיות נפשיות?
ד.ד. : לא.
רופא א : טוב, אני מבין מהמסמכים שעברת ניתוח כירורגי?
ד.ד. : כן.
רופא א: בתאריך כך וכך 85'...
ד.ד. :כן.
רופא א: כריתת טחול...מממ..
ד.ד. : ...מה?
רופא א: כריתת טחול.
ד.ד. : לא, אתה טועה .זה תפירת טחול.
רופא א: לא, אתה טועה. זה כריתת טחול.
ד.ד. : זה מה שכתוב?
רופא א: שחור על גבי לבן.
ד.ד.: טוב, זו בטח טעות.
רופא א: לא נראה לי.
ד.ד. : עם כל הכבוד, אני חושב שאם הייתי חי בלי טחול 15 שנה
הייתי שם לב לזה.
רופא א: האם היית בטיפול יומיומי במשך כל התקופה?
ד.ד. : לא שאני יודע.
רופא א: טוב, אני אשלח אותך לבדיקת אולטרה-סאונד.
ד.ד. : ?!?!
רופא א: כן, אנחנו נברר בדיוק אם אין לך טחול, או, כטענתך,
יש לך. הבא בתור!
סצינה 2: אולטרה-סאונד
רופא ב: טוב, מה יש לנו כאן?
ד.ד. : שלחו אותי לפה כי לא מאמינים לי שיש לי טחול.
רופא ב: מה?
ד.ד. : זו טעות במסמכים אל הם רוצים הוכחות.
רופא ב: נו טוב...
(לאחר הבדיקה)
רופא ב: טוב, אני שמח להודיע לך כי יש לך טחול, הטחול שלך
ניצב גאה לתפארת מדינת ישראל!
(הערת מחבר: הוא באמת אמר את זה!)
ד.ד. : תודה!
רופא ב: הבא בתור!
המשך יבוא.... |