|
היום הזה -
היא לא תשכח אותו לעולם
האבדון הזה
החושך הזה
הכאב הזה שלה
כנראה שאלוהים אוהב לצחוק עלינו אין ספור פעמים
בפעם השנייה הוא צחק עליה
מוטט אותה
שוב בא לבחון את כוחה הבלתי נלאה
דמעות הנצח שוב יורדות
הלב ללא תחושה
הכלום הוא העולם שלה
ההרגל לרוע הזה -
המחשבה שמשהו כמו זה שוב יקרה
והנה זה קרה
והאדישות ממלאת אותה
המילים,
הריחות
הקולות
התחושות המגע
הזוהמה הזו שוב ממלאת אותה
היא יודעת ששוב היא שם
חזרה, והמפלצת רודפת אותה
כל כך אבודה-מנסה לא יכולה...
פשוט לא יכולה
ואתה אלוהים הגדול מכולם -
איך יכולת, איך אתה יכול
רק סבל לגרום -
הלוואי והיא יכלה להבין איך יכולת
איך יכולת לקחת מבלי להבין
והרסת את מעט האמונה שעוד בה נשארה
פתאום היא ריקה ללא רוח חיים
ככה הם הבינו שהיא מתה... |
|
|
מה? למה לא אמרו
לי שגם פה יש
חפרפרת?
בתגובה לאיזה
סלוגן שקראתי,
לא זוכרת של
מי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.