התעצלתי לפני "האור שבקצה המנהרה",
ואני מבינה שזה מרגיז, אני באמת מבינה.
התנהגתי בחוסר התחשבות ולא ראיתי ממטר.
בקטע הזה אני בכלל לא ממעיטה.
בנוסף לכך, למה התנהגת אליי בכזאת גועליות?
למה התייחסת כאילו שאני אבן ולא בנאדם עם נשמה, אה?!
למה נראה לך שאתה צודק בהכל?
ולמה בכלל אני מתייחסת לזה בכל כך רגישות?
כי אני רגשנית- אבל מעל הכל אין ספק שמה שהיה שם פגע,
והכל בגלל שנכנסת לחיים שלי.
ואני רק ממשיכה לתת לך קרדיט על זה.
אתה לא מבין,
ואתה לא מתבייש.
אתה שופך ת'לב לפני כולם...
ואתה לא מבין שאתה לא מושלם.
עשיתי מזה יותר מדי,
כי ככה אני רוצה שזה יראה.
אין לי יותר מה לומר,
זהו, נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.