אני יושבת על אדן החלון ומביטה החוצה.
שמים נטולי כוכבים מביטים בי בחזרה.
אפילו אין ירח.
השמים מזמינים אותי להכניס בהם טיפה של צבע,
כמו בד קנבס חלק המחכה שאתחיל לצייר
ואהפוך אותו לשדה פרח,
או לפחות לילדון מחייך.
ואני סוגרת את החלון והולכת להכין לי סלט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.