חמש בבוקר, נובמבר, מילואים, שמירה
הרי יהודה זורחים מרחוק,  
העולם מתעורר,
יריה

חמש בבוקר, קור כסלו
שמאלני לבוש חקי
שמסרב לסרב

חמש בבוקר, מחסום בשטחים
מילואימניק בוהה בנוף.
בוהה בחתיכה החסרה
של פאזל ארץ הבחירה.
ארץ שאלפיים שנה הבטיחו
ולעולם לא תהיה עוד שלמה.

חמש בבוקר,קור של שטחים.
שני מילואמניקים, הומור של מחסום.
מעבירים את הזמן עד לאנסקי בשש.
קופסת ערגליות, קפה הנשיא.
זה חמש בבוקר בלי הקטנה,
וזה חמש בבוקר בלי אישתי.


חמש בבוקר, חברון מתעוררת דרך משקפת.
זקנה פותחת חלון, בודקת כמה קר.
בודקת אם הטנק כבר נסע,
אם העוצר נגמר.
בשבע יגיעו החבר'ה של המשמרת השניה,
ואז אני הולך לישון,
ולעזאזל עם ערפאת ולעזאזל עם שרון.

חמש בבוקר, הירהורים בעמדה.
שואל את דני (זקן הפלוגה)
למה אללה כל כך מקדש אדמות,
ולמה אללה כל כך מפקיר חיים
ולמה,למען השם, אלוקים ועמו כל כך נגררים?
ולמה תמיד בסיפורי יהודים
כשבמערכה הראשונה מופיע אקדח,
אז בשניה כבר יש פיגועים.


חמש בבוקר של יאפי בחאקי,
חמש של אנרכיסט שהיה נגד גדרות,
חמש של מילואימניק שממש, אבל ממש שונא מלחמות.

חמש בבוקר של מילואימניק מתוסכל  
של מילואימניק מבולבל
חמש של שונא לכלוא
אבל גם חמש של שונא למות
חמש של אין לנו ברירה
וגם חמש של ממשיכים
כנראה שזה פשוט עוד חמש של של שמירה בשטחים.