אז זה בערך כך. אשתי, ביוזמתה, תפסה מספר רב של ילדים, רובם
שלנו, אני חושב, ויצאה לטיול בחו"ל. ואם היא כבר לוקחת את
הילדים מצידי שתיסע להונלולו, הייטי או זנזיבר, איכפת לי? לא.
ילדים, לא משנה מאיזה מדינה, פוגעים לי במערכת העצבים. יהיו
כאלה שיגידו שאני אגואיסט. לא נכון. אני פשוט חושב, ודואג
לעצמי בלבד.
היא רוצה לטייל חודש ימים?, עם הילדים? אז אני בהחלט מכבד את
רצונה. מגיע להם חודש ימים ביחד אולי אפילו חודשיים. בגילי,
זה בהחלט טוב לבריאות אם האישה לוקחת את הילדים ונוסעת רחוק.
מה שיותר רחוק יותר טוב לבריאות. לפעמים, אני קצת דואג לילדים,
ולפעמים אני גם דואג לאישה, אולי קשה לה, אולי היא לא מצליחה
להתמודד, ואולי זה לא הוגן שהיא תעבוד כל כך קשה ואני סתם
ייהנה, ואז אני מרגיש מאד אשם. אלא שתמיד רגשי האשם האלה
עוברים מהר, אני חייב להודות.
אישה תמיד באה עם האימא שלה, חמות. זאת עסקת חבילה ואין מה
לעשות בנידון. היו מקרים, וקראתי עליהם בעיתון, שבעלים עשו
משהו לחמות, כמו אולי,להגיד לה שלאוכל שלה יש טעם של תנובה,
אבל אני חושב שזה בניגוד לחוק הפלילי. שתיהן ביחד, האישה
והחמה מתואמות להביא לך רק עושר ואושר, לפחות זה מה שהן
טוענות.
האישה וילדים עוד לא עזבו את הארץ ואני עוד לא טעמתי טעמו של
חופש וכבר תופסת אותי חמותי, האימא של אשתי, ו"מזמינה" אותי
לאכול צהרים אצלה כל יום עד סוף הטיול. הזמנה כזאת צריך לבחון
מכל הצדדים שמא יש בה מלכודת או משהו אחר שעלול השפיע על
בריאותי הרופפת בצורה זו או אחרת. הבעיה היא שקשה מאד לסרב
לחמותך בעיקר לאור העובדה שהיא האימא של אשתך.
אז באתי לאכול צהרים. אצל חמותי בבית ארוחת צהרים מתחילה
במרק. אי אפשר להתחיל בבשר למשל. לא, תמיד דבר ראשון מרק. אם
אין מרק אין ארוחה. אותו יום היה מרק, מרק עוף, עם כל מיני
אטריות בנושא מרק עוף באמת אין לי דעה, ולא רק שאין לי דעה גם
לא איכפת לי במיוחד, והנושא לא מעסיק אותי יתר על המידה. אפשר
להגיד שאני בהחלט ניטראלי. אני מכיר איש אחד שמאמין שמרק עוף
עוזר מאד לכוח גברא, והוא שותה מרק מבוקר ועד ערב. איך שאני
רואה אותו התיאוריה שלו לא עובדת מיוחד, אבל עוד פעם כפי
שאמרתי לפני כן, אני באמת לא מומחה וגם אין לי דעה בנושא מרק
עוף.
אני מקבל צלחת גדולה מלאה עם מרק עוף ובאמצע על כרית של אטריות
שוכב לו בנחת גזר מבושל. חמותי, כדי להמחיש את רצונה הטוב
כלפי, מצהירה בזאת שזה הגזר האחרון, ובמאבק קשה הצליחה למנוע
מחמי את אותו הגזר. לא היה לי נעים. פשוט, גזר ואני לא הולכים
ביחד גם לא לחוד, אבל כבר אין מה לעשות. כדי לא להעליב את
חמותי הנחמדה, אני מראה התלהבות עזה על הגזר שנפל החלקי.
כרגיל נסחפתי יתר על המידה בנושא ההתלהבות אבל מה לעשות ככה
אני.
התחלתי לאכול. קודם קצת אטריות עם קצת נוזל ולפעמים אני מרים
באותה הכף גם עלה של פטרוזיליה. מרק עוף, לאלה שלא יודעים בא
עם פטרוזיליה. עדיין אני לא נוגע בגזר, בגלל שאולי, אני מקווה
יקרה משהוא ולא אצטרך לאוכלו. משהוא באמת קרה.
גיסי, יאיר, האח של אשתי ובו זמנית גם הבן של חמותי, שהיא
במקרה גם האימא של אשתי, מופיע ככה פתאום. השמחה גדולה מאד,
האימא מנשקת את הבן והבן לוחץ לי את היד לחיצה חזקה ומשמעותית,
והוא אומר ככה ואני אומר ככה אחר ועוד כל מיני דברים שאנשים
אומרים אחד לשני כשלאחד מהם מתקרר המרק. ואז האימא של אשתי
מזמינה את יאיר להצטרף אלינו לארוחת הצהרים והוא מצטרף אלינו
ובאמת יש אווירה טובה של שותפות ואחווה. גם הוא מקבל צלחת
מלאה מרק ואנחנו ביחד מפנים את מרצנו לאכילה.
אלא שפתאום אני רואה שהגזר שהיה לי באמצע המרק איננו. בהתחלה
חשבתי שאולי הוא טבע מתחת לאטריות. הזזתי אותן הצידה וחיפשתי
בכל מקום אפשרי בצלחת. אין. מצב מאד מרגיז שלא לדבר על
המבוכה. אני בוחן את כל הנוכחים בעיקר את חמי שישן על הספה.
אני יודע, אולי הוא עושה את עצמו. אולי ניצל את השמחה הגדולה
ואכל לי את הגזר. אני שונא הכי הרבה שגונבים לי את הגזר.
במשפחתה של איישתי אף פעם אי אפשר לדעת. מרחוק, בחנתי את חמי
אבל נראה לי שבאמת הוא ישן חזק.
ההעלמות הזאת ממש הטרידה אותי מפני שזה בניגוד לכל חוקי
הפיזיקה. עוד אני חושב על איפה נעלם הגזר שלי כשלפתע מזווית
העין שלי אני רואה את הצלחת של יאיר, הוא גיסי והבן של חמותי,
ובצלחת שלו שוכב לו בנחת על ערמה של אטריות גזר, שדומה מאד
לגזר שהיה לי בצלחת, ממש אחים. נוצרה אצלי התלבטות. אם
אתקומם נגד המעשה אני עלול לקבל את הגזר בחזרה ואז אצטרך לאכול
אותו, וגזר מבושל אני לא אוהב. אם אשתוק הרי אני יוצר, במו
ידי, את התקדים שירדוף אותי עד סוף חיי, שאפשר לקחת לי את
הגזר שלי. לי אמנם הייתה התלבטות אך לפה שלי אין התלבטות, ולא
מחכה ומיד פורץ במתקפה על שוד הגזר.
כמובן שהמצב מביך. הועלתה אפשרות שהצלחות הוחלפו ולא הגזר נדד.
בהחלט אני מתחיל ליהנות על שתפסתי את משפחת הכלה בלי מכנסים,
ואין לי שום תוכנית לשחרר אותם בהקדם. אבל אני גם עושה חושבים
ואני מגיע למסקנה שבעניין הגזר אסור להגזים. חוץ מזה אשתי עוד
תחזור מחו"ל ואם היא תשמע שעשיתי צרות על חשבון גזר מזורגג היא
עלולה להאכיל אותי גזר עד סוף ימי חיי, שיתקצרו מאד אם אני
אוכל גזר כל יום. אז אני מחליט להתפשר.
מאחר ואני גזר מבושל לא אוהב ומאחר וזה היה בכל זאת הגזר שלי
והוא כרגע בצלחת של יאיר, וגם בגלל שלא היה לי שום רצון לריב
עם חמותי בעיקר בגלל שהיא האימא של אשתי, הושגה פשרה חצי-חצי.
חמותי, האימא של אשתי ושל יאיר גיסי, חתכה את הגזר חצי-חצי.
חצי לי וחצי ליאיר. לא שאני אדם קטנוני, אבל שמתי לב, ולא
עשיתי מזה עניין, שהחצי של יאיר היה הרבה יותר גדול מהחצי שלי.
אבל באמת, אני לא אוהב גזר וגם לא חצי גזר רק אני ממש לא אוהב
שמשחקים לי בגזר. |
