הסדק המטורף שבלב רץ ללא פעימה אלייך.
הקושי בנשימתו מכיוון שאתה כבר לא פה.
אולי תחזור, אולי לא ואתה בדרך אחרת.
אבל הלב רץ בלי לעצור, הלב פועם
חזק עם נשימות עמוקות ומהירות.
וזורמת בו התקווה.
כל יום שחולף לו, יום ללא סוף
שמש שתקועה לה שם באמצע השמיים.
קופחת חזק על דפנותיו המדממות
ומשאירה אותו את הלב מיובש מאהבה.
אבל הלב בשלו, ממשיך לדהור
באין כניסה ובדרך ללא דרך.
לרגע הפסיק לפעום, אך התקווה
הפריחה בו חיים חדשים.
התקווה לאהבה שמחממת כל בודד
מחבקת את כל הלבבות האבודים.
והלב הולך ומתמכר לו שוב ושוב
לחידודיי העור ולהתרגשות המצמררת.
בכל פינה בגוף, ושם נשאר.
ובכלל, מי שואל ת'לב על קצב התלהמותו.
כמו שהלב צמא גם ורידיו ונימיו, ונישמתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.