|
בכל יום שחולף
חווה
רגע קטן של בדידות
זה מרגיש
כמו
אקורד צורם
כמו
אצבע שהוסטה בשוגג
מיפי המקלדת.
יום אחר יום
צובט בי
רגע בודד של בדידות
כמו
צביעה שיצאה מהקווים
כמו
רכבת שירדה מהפסים
מתנדנדת בין רגעים |
|
אני לא,
מעולם לא
הייתי,
ולעולם לא
אהיה,
ואני גם לא
דומה.
יעקב פופק
מכחיש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.