|
הנסיעה ברכבת
עמוסת האנשים,
אל אזור לא ידוע
אל מקומות רחוקים.
נסיעה ארוכת הימים
הרכבת מלאה,
באנשים רבים
שנדבקו במחלות ובחיידקים.
והנה ילדה בוכה
ואימא צועקת
ואלה הפכו למשפחות
שכולות תכלת.
הגענו למקום
ולמראה עיניים,
מחנה השמדה
ומקלחות "מים".
מים אמרנו לילדים אבל אין ספק
שאלו היו תאים להשמדת היהודים.
נכתב אחרי שראיתי את סרטי השואה... |
|
|
זהו!, נגמר לי!,
אני הולך
הבייתה!
פיני גרשון,
הולך הבייתה לא
כי הוא לא טוב,
או כי הוא טעה,
פשוט הוא מאוד
עייף, וכבר אין
לו רעיונות
לסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.