מדברת איתך, שומעת אותך מדבר על אחת, אחת שהיית כל כך מאוהב בה
עד שזה כאב, ואני מקשיבה, מרגישה איך אתה עדיין כל כך אוהב
אותה, כל כך רוצה להיות איתה, כאילו יכולה להרגיש את הפעימות
לב שלך דרך הטלפון, מקשיבה לכל מילה ושותקת, אתה יודע שאני
מקשיבה זה הסיבה שאתה אוהב לדבר איתי, ככה אתה אומר תמיד, בגלל
שאני שותקת, לא נכנסת לך באמצע המשפט. ואני בצד השני של
השפורפרת יודעת את הסיבות לאותם דברים שבגללם אתה כל כך אוהב
לדבר איתי, יודעת שעם אני אדבר אתה תשמע את הדמעות בגרון ואת
הכאב שאני מרגישה כל פעם שאני שומעת עוד סיפור עליה, ואני
מקשיבה בתשומת לב בגלל שאני כל כך אוהבת את הקול שלך, את הצחוק
שלך ואת הבכי שלך וכל כך מצטערת שהוא לא אלי, שהוא בשבילה, היא
מי שאני רוצה להיות,היא נראית איך שאני רוצה להראות, וכל פעם
שאתה מדבר עליה אני מרגישה ריק בפנים כאילו הלב הזרים את כל
הדם שהיה לו בפעימה אחת והשאיר אותי ריק. נמאס לי להיות ידידה,
אני רוצה להיות חברה, שהיא תעמוד בצד תמות מקנאה, למה אני?