|
כשהלילה יורד ומשאיר אותי לבדי
מחשבות עוטפות אותי מטרידות את רוחי,
מתמלא געגוע עמוק ורוצה לראותך
מרגיש בודד בלי חום גופך.
האוכל לשמור אותך רק לעצמי?
ומי באפלה יהיה לי למגיני?
אותי מי ייקח לו לבן לוויתו?
מי יחליפני בעד אוצרו?
מי ייתן בידי את עולמו?
מי ימצא לי מקום בכף ידו?
עכשיו את רחוקה מכאן וזה מרגיש כה כואב
אני כבר לא איתך עכשיו, ואני כה בודד
איך ויתרת על שנינו איך הלכת בלי שוב
כך עזבת אותי ופנית לדרכך, ואני כאוב.
לא רוצה להישאר לבד
מתגעגע לימים שאת אותי אהבת
מתגעגע אליך ולימים שהיו איתך
מפחד מעצמי ועכשיו אני לבד. |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.