|
היא-
בוא לבקש את לילי
רד אל גני בין ערוגות הבושם
לקט שושני אהבתי
הסב עיניך המרהיבות מולי.
הוא-
באתי לגנך בחשכת הליל
לראותך האחת יונתי תמתי
אל גינת אגוז ירדתי
לא ידעתי נפשי מה יפו פעמייך.
היא-
נשקפת לפניך כמו הלבנה
הנצו רימוני גופי המתאווים
להתפלח בין אצבעותייך
כגרעיני תשוקה סמוקים.
הוא-
רימוני תאוותך בידי
ריח גופך כיין משכר
ראשי עלי סחרחר, סוער
על בטנך הסוגה בשושנים.
היא-
חיכך כיין משובח דובב שפתי
כולי לגופך ועלי תשוקתך
אשקך שיקוי מעסיס שדיי
נעורר חשקים עד שנחפוץ.
הוא-
שדייך כאשכולות הגפן
ואני כבוצר בכרמים
לקטוף פירותייך בשקיקה
לטעום חמוקייך באהבה.
היא-
חמוקי ירכיי מתקמרים
ממעשה ידיך ולשונך אומן
שרירך כאגן הסהר נמזג אלי
מה נעמת בלהט עינוגים.
הוא-
קולך פעמונים עת סערת
שוקייך כעשת שן
על מותניי עוגבים
אני בך ואליי תשוקתך.
היא-והוא יחד
שימני כחותם על לבך
קעקעתי שמך על לוח לבי
מים רבים לא יכבו אש אהבתנו
ונהרות לא ישטפוה.
יחד בדואט-
טאkילה&להט יצרים. |
|
|
"אוגרים זה לא
אוכל"
אמר הוא לי..
אבל אני הייתי
כבר באמצע
מתוך "סיפורי
זוועה לילדים
קטנים" הוצאת
מלכישוע, 1999 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.