שלוליות פעמוני חשקים
נפרשים על סדינים מתוחים.
מתחת רפידות כפות ידיך
התשוקות הפכו למזרקות אש.

הקלות שבה הפשטת את רכות עורי
העטוי קליפה קשה, מדיף ריח גוף.
אתה פורם דמי בלהט לאט,
ושתיקתי מערסלת נגיעות קטיפתיות.

נותן בקימורי את גופך כשקיעת השמש,
סוער על גלי רסיסי תאווה.
רגליי מתחככות סביב מותניך עוטפות,
אוספת אותך בין ירכיי בעוצמה של חולשה.

בעודך מרחף שיכור על מתאר גופי,
בעילפון חושים-
אני רוקמת טלאי לבי בלבך
חותמת בך אותי את כל אהבתי.