שוטטתי ביער בין עצי הדעת
ליטפתי עלעלי תבונה
הנכרכים במלכוד הסוף
בטרם ינקתי רגעים מהלילה ההוא
הותרתי רגשות במקום שלנו
ולקחתי לי זמן לחלום.
רועד האופק באפלה
נפשי הבוכייה
עפה מעל מים גועשים
רוח סוערת טלטלה את גופי
צוללת, נוסקת, נפעמת
אובדת בתוך שתיקתך
שחתמה בי זיכרונות.
דע לימים-
אותו מבט מזוגג
עטוי דמעה כחולה.
בלבי המדמם
הנחת את אהבת חיי
לעולמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.