נכנסנו לבר. עיני הגברים בחנו את גופה של לילית. דווקא הבנתי
למה. היא נראתה כמו מלאך מהגיהינום, יפה שזה מכאיב. עורה הלבן,
פני הבובה, שיערה השחור הארוך ובגדיה השחורים. אני הייתי
בג'ינס וחולצה שחורה צמודה שהבליטה את שריריי, אבל אף בחורה שם
לא שמה עליי זין. בדיוק הייתה שם מטאליקה על הבמה. אנחנו ישבנו
על הבר ואני הזמנתי ויסקי, היא הזמינה בירה "קורונה". הפרצוף
של הברמן לא מצא חן בעיני. היה לו שיער מבולגן בג'ל יענו
באופנה, ועיניים קטנות שהתלכסנו כל הזמן לכיוונה של לילית. אני
ישבתי משמאלה של לילית, ומימינה מרחק כיסא ישב גבר גדול מאוד,
שרירי מאוד, קירח, שמשהו גדול מאוד שכן בין הרגליים שלו. טבעי
או בזיקפה, לא ידעתי. "הם באו מרחוק." שמעתי ליחשושים בשולחנות
סמוכים. "אתה חושב שזו היא...?"
"לא יודע, אולי..."
"לך, לך תשאל..." מטאליקה הפכה ליותר בכיינית ואיזה ננס קיפצץ
אלינו ובא שאל את לילית: "את המלכה מור?"
"כן." היא ענתה באדישות שלה. תמיד אהבה לשחק. "זו היא!" הוא
קרא בקול. עיני הברמן נדלקו. "זה הכלב שלך?" שאל והחווה אליי.
"גם." אמרה. "וגם שומר הראש."
"זה...?" שאל בזלזול. "דאן חמש בקונג-פו." אמרה. הוא הביט בי
רגע והתפנה לשטוף איזו כוס. הבטתי לבמה, קורט קוביין נראה לי
חי בהחלט. "לא מכים בנים. בעיקר לא הבנות." אמר ה-רולה מימין.
"רק תולשים להם את הביצים." אמרה לילית. היא נאנחה והדליקה
סיגריה. הברמן קירב את פניו לפניה ולחש: "בא לך לחנך אותי?"
היא הביטה בו חלקיק שנייה ודפקה לו כאפה. "לא כאב." אמר.
"קוקו." היא אמרה לי. "תלמד אותו מה זה כאב." קפצתי מעל לדלפק,
שברתי לו את האף, את השיניים, הוצאתי לו את העיניים ועקרתי לו
את הלב. "אבל רציתי ממך." הוא בכה. "קודם תבוא אליי עם חיתול
וטמפון בתחת, אז נדבר." אמרה. הוא חייך, "אני אעשה את הסידורים
הדרושים." עכשיו זה בסדר, גאנז' נ' רוז'ס על הבמה. "אני קשוח
ואני לא מתקפל בפני אף אישה." אמר ה-רולה מימין, לועס חצי
תולעת מפיית בקבוק טקילה. "הפסד שלך," אמרה לו לילית. "תראה
כמה הכלב שלי מבסוט." היא חייכה אליי ואני סימנתי עיגול של
ניצחון בין האצבע לאגודל. עיניי כדורים ריקים. "חולים." הפליט
ה-רולה. לילית רקעה לפתע בכוח ומהירות על הדלפק, כל העיניים
היו נשואות אליה. ואז הרימה משם עכבר מחוץ, המוח שלו נזל אפרפר
מהגולגולת. "ככה אתם שומרים על ניקיון?" שאלה את הברמן. "כן,"
הוא אמר. "את צריכה לחנך אותי לניקיון." ראיתי רבע חיוך מלגלג
על שפתיה של לילית. "המטומטמים האלה מתחילים להימאס עליי."
לחשה לי באוזן. "את צריכה זין של גבר אמיתי." אמר ה-רולה.
"כמוך?" שאלה. "כן, מותק. גבר אמיתי שאף אישה מעולם לא אמרה לו
מה לעשות." היא חייכה אליו חיוך מתוק, מתפנק מעט. "זו הצעה?"

לאחר חמש דקות כבר היינו בדרך לפיצוציה לרדת על איזו נקניקיה
עם חרדל. זוג חזר משם, הולך עם הנקניקיות שלו בלחמנייה, כשכלב
קטן מתקרצץ אליהם לריח הבשר. "מלי," צרח הבחור. "תעיפי ת'כלב
הזה ממני."
"קישטה! קישטה!" היא צרחה עליו, והוא קפץ וניסה להגיע
לנקניקיה שלה. "מיכה, קוס אמק הכלב הזה, הייתי מוציאה לו את
העיניים." לילית תפסה את הכלב, הם הודו לה והתרחקו. היא הוציאה
את זה מהכיס וקירבה לאף הכלב שהשתולל בתאווה. היא זרקה לו את
זה על האספלט. הכלב חיסל אותו בשני ביסים. "הוא יודע להעריך
זין של גבר אמיתי." אמרה. התער לחץ לי בכיס, שמתי אותו בגרב
והמשכנו עד לסיפור הבא.