מה היה קורה אם הייתי מוערך.
לפי איכותי, מראי או מגעי הרך?
איפה הייתי מוצא את ייעודי.
אם על קולב היו תולים אותי.
ומה אם הייתי מתאים רק למישהו אחד.
לא מתפשר, מחכה לו לעד.
אך כמו הקולקציות, הדוגמנים המעצבים.
עלי לא חושבים, למכור הם רוצים, בדולרים
לא רוצה לקום - ישן ובלוי בין הסדינים.
בידיעה שעוד מעט אותי משליכים.
איך אוכל על ערכי לשמור.
או לנסות את הזמן להחזיר לאחור.
האם בכלל מראש נשאלה דעתי.
היכן ואיך אתיישב על לובשי?
ולא, רק לא בחגורה.
למה בכלל לקחת מידה גדולה.
ומה אתה מנגב עלי? תוריד ת'ידיים.
מתעלם, לא שומע את זעקת המכנסיים.
לך זה קל תעבוד, תקנה חדש.
אני אזרק אעלם אגורש.
אם הייתי חופשי, ריק, בצבע לבן.
הייתי מדפיס גלופת ילד קטן.
כי הם הכי אמיתיים.
לא גדולים, אינטרסנטים צבועים.
ואם בכלל הייתי יכול.
הייתי מצייר את חיי במכחול.
|