בליל חורף אחד יצאתי מביתי להלך
לילה מעונן היה, ובלי ירח והרוח מנשבת כרומזת- גשם בא
באחד ממשעולי הכפר שמעתי לפתע ציוץ מוכר
היתה זו ציפור שצייצה. ציפור קיץ, לא ציפור של ביצה (swamp)
בעת שציוצה פסק לו לרגע
כאילו מהרהרת היא:
האם במקומי ובזמני אני?
חככתי אני האם לצעוק לה:
ציפורה עכשיו חורף, קר וגשם תכף בא!
אך הציפור כאילו קראה מחשבותי
כאילו בזה לניחושי אשר למחשבותיה
החלה שרה ומצייצת לה, ולי
ובאותו רגע
רגע קט של ציוץ ציפור אביב שטעתה
באותו רגע יכולתי להישבע
שלפתע השמש זרחה
וניחוחות אביב מילאו את אפי
או אז הבנתי
שיש כאלו שנישאים עם עונות השנה
ויש אלו, שנושאים את עונות השנה עימם
כן, קיטש |
