שיר 1:
כלב הולך ברחובות פולין
כזה מהסוג מנופח הפרווה
הולך לו בין השבילים
והוא כה מלא שלווה.
הוא הולך בין בתים
כל כך מתקלפים
ישנים נושנים
ששם הרגו יהודים.
ועוד הוא הולך
עובר טיפות של אור
ובהמשך הרחוב בונים כביש,
ואופס! הוא נפל לבור.
שיר 2:
אני הולכת בראש מורכן
מנסה לא להתבלט
הולכת באיטיות
בעולמי דם נשפך שולט.
איש רכוב על אופניים
נוסע בין פסי חיי
ומהבהב באור אדום
וברגע האחרון - אזיז רגליי.
ושוב אותו הסרט
אותו תסריט כל כך מוכר
אני הולכת במהירות
כי אצלי בפנים כה קר.
ושוב אותו האיש המהבהב
האור האדום באותו האדרת
אך חיי איבדו כל משמעות
לכן,
במקומי אני נשארת. |
