העצים מוריקים שם
וצומחים גם פרחים
וזה לא,
לא נראה כמו בית קברות.
למה ציפיתי,
ציפיתי שיהיה קר,
ציפיתי להבין, לכאוב, בשבילם.
ציפיתי לבכות, והרבה על דמם.
ציפיתי לזכור הכל, כל אבן ושם,
כל סיפור, זיכרון.
החיים ממשיכים שם
אנשים מטיילים מעבר לגדר
זה לא,
לא נראה כמו בית קברות.
ציפיתי שיהיה חושך, צללים.
ציפיתי לחוש ביותר סימנים, נגיעות.
ציפיתי להיחנק מדמעות או סיפור
להבין...
העצים מוריקים שם
וצומחים גם פרחים
וזה לא,
לא נראה כמו בית קברות...
חוזרים מפולין, מחר... 17.08.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.