עדי דקל / כואבת |
מול הים.
כתבתי מכתב.
לך.
השתדלתי גם לקרוא,
את השיר הישן.
זוכרת.
בפשטות. בהירות.
בחדות כואבת.
כמה לא היית שם.
זוכרת.
שכאבתי לבד.
שנעצבתי לבד.
נאלמתי לבד.
מולך.
דמותך המאיימת.
ישבתי לבד על החול.
אשר שרף בין ידיי.
בכאב גדול.
וציירתי, אותך.
מול הים הכחול.
שרתי לך.
ניגנתי בכאב שלי.
בכאב שלנו.
שלא מפסיק.
הוא בלי גבול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|