|
ישבתי לבד על החול.
מול הים.
כתבתי מכתב.
לך.
השתדלתי גם לקרוא,
את השיר הישן.
זוכרת.
בפשטות. בהירות.
בחדות כואבת.
כמה לא היית שם.
זוכרת.
שכאבתי לבד.
שנעצבתי לבד.
נאלמתי לבד.
מולך.
דמותך המאיימת.
ישבתי לבד על החול.
אשר שרף בין ידיי.
בכאב גדול.
וציירתי, אותך.
מול הים הכחול.
שרתי לך.
ניגנתי בכאב שלי.
בכאב שלנו.
שלא מפסיק.
הוא בלי גבול. |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.