לפעמים רע לי...
ולפעמים, קצת פחות.
ואז אני תוהה
אם זה באמת יכול להיות.

זה הגיוני שהוא מת?
הוא באמת נעלם?
הרגש הטוב והמספק הזה, השמחה,
לא יחזור אלי אף פעם?

לפעמים אני מאבדת את התקווה,
לפעמים אני בטוחה,
שנועדתי לזה...
נועדתי להרגיש רע.

לפעמים אני חושבת שאולי יום אחד..
יום אחד, יהיה טוב יותר.
כן, היום הזה יגיע בקרוב...
ואז, אז הכול יהיה הרבה יותר טוב.

הדאגות סוף-סוף ייעלמו,
ואיתן - יעלמו גם החששות...
כל הצרות ייפתרו,
ולעולם לא אצטרך יותר לבכות.

כן, היום הזה עוד יגיע,
אני מרגישה את זה.
היום הזה כל-כך קרוב.
אז, כשההדק ילחץ...
הכול יהיה הרבה יותר טוב.