ברגעים כאלה אני מתגעגע,
כשאת יושבת לידי ומניחה ראש.
אולי מתגעגע זה לא המינוח המתאים, יותר נכון - רוצה,
רוצה משהו, משהו שכבר לא קיים. לא בי ולא בך.
רוצה לדעת שגם את מרגישה
וכמוני, לפעמים כשאנחנו נפגשים
קצוות ורסיסים מזכירים לך שפעם, מזמן
אני ואת.
אני יודע שאתם זה סיפור שונה לגמרי ובאמת שלא היינו זוג כל כך
מוצלח
אבל עובדה שלא הצלחתי לשנוא אותך מאז,
למרות כל מה שהיה.
שמתי לב שתמיד אני נזכר לכתוב לך (או עלייך או אלייך, קשה לי
להחליט)
רק כשאתם חוגגים איזשהי תקופה ביחד,
אולי זה קורה משום שכל חודש נוסף שלכם
הוא עוד חודש לבד שלי (ורק שלי).
נדמה לי שמעולם לא חשבתי עלייך ללא מעצורים
גם לא כשהיינו.
תמיד היה איזשהו מחסום, לפעמים אפילו פחד משתק מאובדן שליטה,
מהתפרצות לאחד הכיוונים.
הנה, את צריכה לראות אותי עכשיו-
מהסס, עוצר, מסנן מחשבות, בוחר מילים בקפידה:

ברגעים כאלה
כשאת יושבת לידי ומניחה ראש
אני שמח שאני לא היום-יום שלך ושאת לא היום-יום שלי
ומקווה שגם את שמחה להיזכר ככה במפתיע
מידי פעם.
אולי מתגעגע זה כן המינוח הנכון.
אני מתגעגע אבל לא יודע בדיוק למה.