רמת גן שנת 1946.
מיד לאחר חג-פורים ראינו למרגלות הר נפולאון קבוצת אנשים
במדים. הקבוצה מנתה קציני-משטרה בריטיים, יהודים וערבים שניהלו
שיחה מלווה בתנועות ידיים והליכה לאורך השטח המשתרע לרגלי הר
נפולאון. למחרת הגיעה קבוצה גדולה של עובדים יהודים וערבים
והחלה לנקות את השטח. מדובר בשטח שבין רחוב רוקח לבין אבא הלל
ומרחוב איתמר עד לרגלי הר- נפולאון. שאלנו את אחד הקצינים
היהודים לסיבת הדבר והוא ספר לנו שבחול-המועד של פסח יערך מרוץ
סוסים בהשתתפות 3 קבוצות: אנגלים, ערבים ויהודים. התאמת המקום
לקיום מרוץ-הסוסים היתה כרוכה במאמץ פיזי גדול. המגרש שעליו
היה צריך להתחרות היה למעשה פרדס תפוזים נטוש ויבש, אשר שימש
כמקום מרעה לבעלי העדרים הערבים שכפריהם היו בסביבה
(שבע-טחנות, סומל, שיך-מוניס וג'אמוסין).
העובדים היו מחולקים לקבוצות, ובראש כל קבוצה עמד מנהל שדאג
שהעבודה תתנהל כשורה. הזמן עבר ולקראת החג השטח נראה נקי, ואז
סימנו את המגרש בסיד כדי לתחום את המסלולים עבור המשתתפים
בתחרות.
אנחנו הילדים עקבנו אחרי כל המתרחש והיינו חסרי סבלנות וכמובן
רצינו שהיום הגדול יגיע, ואכן הוא הגיע ביום האחרון של חול
המועד...
מאות ואולי אלפי אנשים הגיעו מכל הארץ לראות בפעם הראשונה
תחרות בין אנגלים יהודים וערבים. אנחנו, ילדי השכונה, אשר גרנו
ליד המסלול בשכונת גפן שנמצאת למרגלות הר-נפולאון, תפסנו מקום
שהשקיף על המסלול כך שיכולנו לראות מצוין את הנעשה לאורך
המסלול:
בראש הקבוצה היהודית רכב איש בשם גורדון. גורדון היה בעליו של
בית-ספר לרכיבה בצפון תל אביב. משכנינו הייקים שמענו שהאיש הזה
היה מוכר בכל גרמניה כרכב מצוין ושזכה במדליות עבור נצחונות
בתחרויות שנערכו בגרמניה. עליתו של היטלר לשלטון גרמה לו, כמו
ליהודים אחרים, לברוח משם ולעלות לארץ.
המסלול היה בצורת אליפסה ואורך המסלול היה כ-800 מ. כל רוכב
היה צריך להקיף אותו 3 פעמים. נשמעה תקיעת חצוצרה והמרוץ החל:
בסבוב הראשון הובילה הקבוצה עם הרוכבים הערבים, מאחוריהם
האנגלים ובצמוד גורדון וקבוצתו. בסיבוב השני האנגלים תפסו את
המקום הראשון, והערבים עברו למקום השני. נוצר מצב ששתי הקבוצות
חסמו, למעשה, את האפשרות מגורדון לפרוץ קדימה. כ-300 מטר מקו
הסיום, גורדון בצע מהלך הטעיה ע"י כך ששלח את קבוצתו לצד
הימיני של המסלול. המתחרים היו בטוחים שגם הוא שם וניסו לחסום
אותם. גורדון ניצל את הפירצה, פרץ קדימה ועבר את כולם. מאותו
רגע עמד כל הקהל היהודי על רגליו וכמובן גם אנחנו ילדי השכונה,
עודדנו בצעקות ובדגלים את הקבוצה היהודית. כשנסיונתיהם של
האנגלים והערבים להשיגו לא הצליחו, הם הצליפו בשוטים אשר
בידיהם על סוסו של גורדון, וגם ניסו לפגוע בו. לצערנו הם פגעו
בו בגבו. למרות הדם שנזל מגופו והחבלות בגופו של הסוס, הוא
הגיע ראשון לקו הגמר וכמובן קיבל את הגביע מידי הנציב הבריטי
העליון לקול צעקותינו הנלהבות.
למחרת, כמו בכל יום, הוא רכב בראש קבוצת מתלמדים לידנו, הפעם
הוא עצר את הסוס, הודה לנו על קריאות-העידוד, ירד אלינו, לחץ
יד לכל אחד מאיתנו והרשה לכל אחד לגעת בגביע. לנו- ילדי שכונת
גפן, לא יכול היה להיות יום מאושר מזה. |
