כבר לא נבהלת כשברחוב מטרידים אותי מינית בספרדית
או כשגבר שחור מציע לי קוק וארוחת ערב

ובדלי שמול הבית מקשקשת תמיד עם אחמד
זורקת לו כמה מילים בערבית

אדישה כבר לרעש הצינורות בלילה
ולחימום שעובד מתי שבא לו

עושה קניות באינטרנט כמו כולם
במקום לסחוב מהסופר שקיות
(ועוד לעלות שלוש קומות)

יורדת לסאבווי כל יום כמו על אוטומט
אם יש מזג אויר יפה אני הולכת ברגל

לפעמים מסתובבת קצת בעיר אחרי העבודה
אם יש לי חשק
(אפילו אם יורד שלג)

וגם התחלתי כבר לצאת עם כל מיני בחורים לדייטים
או לפלרטט איתם באמריקאית שוטפת בבר

מרשה להם לקנות לי משקה או שניים
ואז מנפנפת אותם באיזה תרוץ
(אפילו כבר היה לי סטוץ)

התרגלתי כבר שלא לעשן בברים או מסעדות
ויוצאת לפעמים לסיגרייה
אפילו אם יש אפס פרנהייט

[כנראה שגם התרגלתי לדבר בפרנהייט]


אבל עדיין לא התרגלתי לבור שהשארת לי בבטן
ועדיין מתקשה להירדם כל לילה

עדיין מתעוררת מחלומות עליך
עצובה ומיוסרת או רטובה וחמה