פעם חברה
פעם פרנסה
פעם און מיני
ופעם מנהיג ישראלי

פעם הורים
פעם ילדים
פעם סמים
ופעם תאונות דרכים

פעם זה מראה
פעם זה רופא
פעם זה סתם שטות
ופעם זה פצעי בגרות

פעם זה שכן
פעם אני יותר מדי שמן
פעם זה כבוד
ופעם תן לי עוד ועוד ועוד

אין סוף לדאגות
אם תרצה לקדוח,
אספקה בלתי מוגבלת
לכל חלל במוח.

והרי החדשות לכל הדואגים:
הכל נמצא בראש, כל הכפתורים.
אם תרצה לדאוג הגבר טיפה ימינה
ואם תרצה לנוח תצלצל לסימה.

לסימה זאת הרבה שיטות
להסיר הדאגות.
א. מדיטציה
ב. שימוש באינסטלציה
ג. ספורט, אולי תרוץ בלילה
ד. טאי צ'י, שינ-אי, פה-קאווה
ה.  צ'ט בוואלה
ו. קריאה בקפה או חזרה לאללה
ויאללה יאללה יאללה

לא עזר?
אין דבר
גם אם תבוא מחר
יהיה אותו דבר.

אם זה ככה, מה נותר?
אתה, יא טמבל - אין אחר.
אמץ לך את הבודהיזם
(או אולי זה טאואיזם)
שאינו שואף לכלום
ולכן אינו פגיע
או תפנה להגיון
שאותך אולי ירגיע
לך לחברים
דבר עם ההורים
או תכתוב בשירותים
שירי זעם ממורמרים
או אולי תיסע להודו
שם כאילו יש תשובה
שם נמצאת ההארה

האמת? ישנה שיטה.
אך אותה הם מסתירים
כת הבלתי מודאגים
כת סודית, בלתי חוקית
שחבריה מתחבאים
מאחורי החיוכים.

לא תתפוס אותם אף פעם
מסגירים את השיטה
גם בעינויים (או טלטולים מבוקרים)
לא תקבל את התשובה
ההסברים כולם בקוד
בלתי ברור או מפוצח
והדרך פנימה אל האושר
מרוצפת בדמים או ב "תן לי חלקים מנפשך".