הפרחים שפורחים,
הלילות הכחולים.
הכוכבים מאירים את השמיים באורות לבנים -
מסמנים את דרכנו...
היא הייתה כל כך ברורה...
כל כך יפה...
לא פחדנו-
ידענו שזו הדרך שלנו...
אז למה פתאום אני הולכת לבד?
הדרך מתפצלת למיליון כיוונים...
נכנסים אליה גם אנשים אחרים.
הפרחים כבר אינם פורחים,
הלילות כבר מזמן שחורים...
והכוכבים התחלפו באור השמש החמה...
היא שורפת הכל...
לא משאירה מקום לאהבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|