|
אולי גם היום את תיקחי את ידי ותגררי אותי אל תוך החורשה
ותשכיבי אותי בידיים בטוחות על מצע של עלים רכים.
אולי גם היום את תאהבי אותי בפראות ותנשקי לשפתיי ותלטפי את
שערי.
אולי גם היום תחבקי אותי מול השמש השוקעת ותשירי לי בקול צרוד
שיר אהבה ישן עם ריח של נדודים ותבקשי שאעצום את העיניים
ושאבטח בך ותובילי אותי לתוך השמש עצמה.
אולי גם היום השיבולים בשדה ירכינו את ראשם לקראתנו ואת תצביעי
על פרפר כחול ותאמרי שאנחנו חופשיות כמוהו וידך החמה תצייר
פרפרים על גבי והחיוך שלך ימיס את פני הקרח האדישות ויהיה חייב
להמתח גם על פניי שלי.
אולי גם היום תפזרי את שיערך ברוח ותצעקי את אהבתך אלי לתוכה
ותפילי אותי בקלילות לאדמה הצוננת ונתגלגל ביחד במורד הגבעה
ונהפוך לגוש אחד מהיר ואוהב.
ואולי כבר לא.
עצוב כאן בלעדייך. |
|
|
אורי ליפשיץ
מאיר אריאל
דליה רביקוביץ
אריאל זילבר
וטומי לפיד
יושבים בבית קפה
ומתכננים
הפיכה.
מתוך מדור
הרכילות החדש של
הבמה.
לפרטים נוספים
הר' ד"ר מישה
רוזנר, לא
לשחורים,
הומואים, קרחים,
דיסלקטים,
מעצבנים, גויים,
ויהודים...,
טוב אולי יהודים
זה בסדר, אבל
בלי אתיופים.
הלאה הגזע שלנו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.