רסיסי זכרונות
שעוד הייתה ילדה  
בלונדינית ותמה
רצה לבית  סבתא
סבא מאחוריה
צועקת "סבתא" הילדה
סבתא עומדת, מסתכלת מלמעלה
עם מטפחת לראשה, משקפיים עבות
כל פניה זורחות עם חיוך ענקי

ידיים עבות אך עדינות
סורגות
זוכרת את עצמי, יושבת מרוכזת
בתנועת המסרגות ובאצבעותייך
שעושות את מלאכתן במהירות ובדיוק

יושבת על הספה השחורה
נשענת אחורה
אחר יום עבודה במטבח
נחה לה סבתי היפה

יושבת אני על ספה
את מסתובבת סביבי
מתפלאת -מה ילדה קטנה
רוצה קפה , כמו הגדולים
ובכל זאת מכינה לי קפה טעים וריחני

ילדה בת 4 וקצת
מתכופפת מתחת לשולחן בבית החולים
רואה מצד ימין רגליים
ומולה כסא גלגלים  
שמסתיים בשמלה

הילדה התפלאה
"סבתא, איפה הרגליים שלך?"
סבתא ואמא צחקו
אמרו שסבתא עברה ניתוח בגלל הסוכרת...


מוקדש לסבתי חווה עטל ולרשטיין ז"ל, ששרדה את אושוויץ, עלתה
לארץ, הפכה הטבחית של קיבוץ גוש עציון, שם הכירה את סבי. נישאה
לו, ילדה  בן ובת (אימי שעפ"י על המלצת הרופאים לא הייתה אמורה
להיוולד בגלל הסכרת) . גידלה שני ילדים ונכדה אחת  (אני) בביתה
הקט . נפטרה ממחלת הסוכרת.