היא הרימה את ראשה מהכיור ונעצה מבט חודר במראה.
זהו, אמרה לעצמה. הגיע הזמן.
היא לחשה את שמו, נפרדת ממנו.
ואז נגעה בעדינות במראה, נפרדת מעצמה.
היא נתנה למגבת שסביב גופה לצנוח על הרצפה.
בלי חומות. בלי מחסומים.
רק היא.
שלמה עם עצמה כפי שמעולם לא היתה.
היא נכנסה לאמבטיה לאט, נותנת למים החמים להיספג בגופה.
המים הקיפו אותה מכל עבר, מחממים, עוטפים, מגוננים.
לרגע עברה בה צמרמורת.
היא עצמה את עיניה, מנסה להירגע.
וכך, בעודה מתמסרת למים, היא הניחה לעצמה לשקוע בהם
ונעלמה.