אימא שלה עומדת במטבח ומכינה לה ארוחת שישי אבל לה לא אכפת.
היא יודעת ששוב זה יהיה אותו סיפור אימא שלה תשב לידה בשולחן
תסתכל אליה ותבכה לא משנה מה היא עושה אימא שלה בוכה. אז הפעם
היא החליטה שלה לא אכפת, כמה אימא שלה תבקש, היא יוצאת, היא לא
נשארת. כואב לה לראות את אימא שלה ככה מתחננת אבל לא הפעם היא
נחושה בדעתה היא תצא לא משנה מה יקרה. בשמונה בערב בדיוק מתי
שקבעה איתו הוא הגיע היא נכנסה למכונית הישנה הזו שעומדת
להתפרק. ברקע עוד שמעה את אמה מיבבת  ומבקשת שתחזור מוקדם
הפעם, היא לא הסתכלה היא ידעה שאם תסתכל היא תישאר והפעם היא
הייתה נחושה בדעתה. היא נשקה לאיש שישב לידה היא רצתה לבלות
איתו את כל זמנה אבל לא יכלה- בגלל אמא שלה. באותו לילה הם
נסעו אל החוף שניהם אהבו לשבת ככה בלי לעשות שום דבר להסתכל
בכוכבים בדממה. פעם הוא אמר לה שהוא חושב שהכוכבים הם אלוהים
אבל היא לא האמינה באלוהים והיא רק צחקקה מעט ושתקה.מידי פעם
הם היו מפנים את המבט אחד אל השני ומחייכים. משם הם נסעו
למועדון הריקודים היא כל כך אהבה לנסוע לשם כי שם יכלה לפרוק
הכל, ולרקוד עד שרגליה יכאבו והיא תיפול.
כשהגיעה לשם היא ישר ניגשה אל הבר היא שתתה משקה אחד שהפך
לשתיים שהפכו לעשר.החבר שלה פנה עליה כמה פעמיים וביקש שתפסיק
אבל היא אמרה לו כל הזמן "רק עוד אחד" היא נראת כל כך תמימה
ומה משקה אחד כבר יכול להזיק?! בשלוש לפנות בוקר ביקש החבר שלה
לחזור היא כבר לא הייתה כל כך "ישרה" היא ביקשה ממנו לנהוג
וכשלא הסכים היא צעקה אליו והוא שכל כך אהב אותה לא יאכל לסרב
לה.

הפעם היא באמת חזרה מוקדם,מוקדם מידי אל המקום ממנו באה אל
האדמה.