[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טום מור
/ The essence of Stone

How do rocks come to be hollow?
Painted too in joys and sorrow,
with the colors of the sky,
deep purple catches our eye,
and because of this it has some worth.

Does that same rock feel it's pretty?
Born of mud and dark places, it's so dirty,
why does it have to capture sight,
when it just wants to fade into the night.

Oh the beauty, all are caught in worship now,
but in it's center I see clearer, what is truthfully foul,
Sits in silence waiting for the world to fade away,
that stone so burdened by it's own weight can it really last
another day?

Sinking down into the bottom,
of the stream cooled by mid autumn,
with the dirty leaves accompanying it's sorrow,
floating on still, just wants the bottom, if only it weren't
so hollow...
But that's just the way it goes,
on down the river flows...

Thus weeps this silvered stone,
that's beauty, makes it worth to own,
but did it ever ask,
for just one petty grasp?
Never did it wish to be dirtied by there greed,
still it's claimed beauty and onwards the colors bleed,
all the while, my god how dirtied, how dirtied it feels,
on down inside beyond the cut up colors the darkness kills.

Assassin of the smiling pixie,
killer of the mystic-essence of the gypsy,
your touch is like poison to the breathing vines,
when you don't understand what's really possessed inside.

You kill beauty like it was out of style,
you make candy of every smile,
to devour without a care,
then toss aside what's left in there,
a cave of black damp decays,
that you've forced me stayed, all the rests of my wearied
days







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בנות, בנות,
להרגע... אני
יודע שאתן רעבות
ומתות לעשות את
זה כבר עכשיו,
אבל תנו לי עוד
כמה שנים...


(בן 30 מודאג
מרגיע את
התולעים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/2/05 18:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טום מור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה