תכין קפה
אחרי שעות של זיון.
שיהיה חזק
כמו הנשק המדהים שלך
שנפרק לתוכי
שעות אינסופיות.

תכין קפה
כשאני אתלונן על צרותיי.
שיעיר אותך
כמו בימים טובים איתי
כדי שתזכור
שאיני תמיד דכאונית.

תכין קפה
לפני זיון נוסף.
בו אתה הורג
את כל התמימות האפשרית שנשארה
מהיום בו הכרנו לראשונה
את הנשק והפריקה.

תכיני קפה
כשאני אבוא לספר לך.
על הנשק
והנשיכות שהשתלבו עם לשון
והגניחות והאנחות
שלא אמרו את שמך.

תכיני קפה
ואני אספר לך.
אספר לך הכל
אודות הבגידות,
הפנטזיות המושלמות,
והצרחות.
אינן שלך.